כשרואים אותי באמת – להבין דינמיקה קבוצתית דרך חלון ג'והארי
מאחורי כל קבוצה מסתתרת מערכת יחסים. כלי פשוט ועמוק להבנת דינמיקה קבוצתית שמתאים לכל מסגרת
יש רגעים כאלה שמישהו רואה בנו משהו שאנחנו עוד לא רואים בעצמנו.
ויש רגעים הפוכים – דברים שאנחנו מרגישים, אבל לא משתפים.
הפער הזה הוא חלק מהדינמיקה של כל קבוצה.
אחד הכלים שמסביר את זה נקרא “חלון ג'והארי”.
הוא מציע להסתכל על עצמנו בתוך קבוצה דרך ארבעה חלקים:
החלק הגלוי – מה שכולם רואים עלינו
החלק הנסתר – מה שאנחנו שומרים לעצמנו
החלק העיוור – מה אחרים רואים בנו ואנחנו לא
החלק הלא־נודע – פוטנציאל שעדיין לא התגלה
איך זה נראה בפועל?
כשהייתי בן 15, שיחקתי כקשר אחורי.
מבחוץ ראו שחקן שמשחק, פותח בהרכב, חלק מהקבוצה.
אבל בפנים הרגשתי אחרת לגמרי.
בכל אימון, בכל משחק, הייתי בטוח שיגלו שאני לא מספיק טוב.
הרגשתי שאני “בלוף”.
מה שאני לא ראיתי אז, אחרים כן ראו.
הם ראו שחקן שאפשר לסמוך עליו, שמחזיק את הקבוצה, שמשפיע על האווירה.
לקח לי שנים להבין שהם צדקו.
והחלק הרביעי?
מי היה מאמין שאותו נער יעמוד יום אחד מול קבוצות ויעביר סדנאות על קבוצה ושייכות.
מה זה אומר על קבוצות?
בכל קבוצה יש פערים כאלה.
בין מה שגלוי למה שנסתר, בין איך שאנחנו רואים את עצמנו לאיך שאחרים רואים אותנו.
ככל שהחלק הגלוי גדל – כך נבנה אמון.
ככל שיש יותר פתיחות – הקבוצה מתחזקת.
שאלות למחשבה
כמה אתם מרגישים בנוח להיות אתם בתוך הקבוצה שלכם?
מה אתם שומרים לעצמכם, שאולי אם תשתפו יחבר אתכם יותר לאחרים?
ממי הייתם רוצים לקבל יותר פידבק?
ואיפה אתם יכולים לעזור לאחרים לראות את עצמם?
בסופו של דבר, קבוצה מתחזקת כשהאנשים שבה מרגישים בטוחים להיות מי שהם.
כשהמסכות יורדות – מתחיל החיבור האמיתי.
