בין הריאלי לאידאלי : איך מציבים מטרות שלא שוברות אותנו
מה המטרה שלך? לפעמים הפער בין מי שאתה היום למי שאתה רוצה להיות גדול מדי ושובר. כשבונים יעד מדויק וצעד אחד קדימה במקום קפיצה גדולה, מתחילה צמיחה אמיתית.
“מה המטרה שלך?”
זו שאלה פשוטה, אבל לפעמים היא יוצרת פער גדול מדי.
בספורט זה יכול להיות “להגיע לנבחרת”.
בלימודים “להיות מצטיין”.
אבל מה קורה כשהמרחק בין איפה שאנחנו נמצאים לבין היעד מרגיש בלתי אפשרי?
קארל רוג’רס דיבר על שני מושגים:
העצמי הריאלי- מי שאנחנו היום
והעצמי האידיאלי - מי שאנחנו שואפים להיות
הפער ביניהם הוא מקום רגיש.
הוא יכול לייצר צמיחה – והוא יכול לייצר תסכול.
כשפער גדול מדי, אנשים נוטים לוותר.
כשאין פער בכלל, אין תנועה.
אבל כשיש פער מדויק מתחילה התפתחות.
איך זה נראה בשטח?
לא מציבים יעד רחוק מדי, אלא בונים דרך.
תלמיד שמקבל 70 לא צריך לקפוץ ל-100.
הצעד הבא שלו הוא 80.
שחקן ספסל לא צריך לחשוב על נבחרת.
השלב הבא שלו הוא להיות חלק מהרכב.
זו לא הורדת ציפיות.
זו בניית דרך שאפשר ללכת בה.
שאלות למחשבה
האם המטרות שאתה מציב מאתגרות – או שוברות?
איפה הפער שלך גדול מדי?
מה הצעד הבא המדויק, לא הגדול?
בסופו של דבר, צמיחה לא קורת בקפיצות.
היא קורת בתנועה מדויקת קדימה.